בידור

אחרי תפקיד בעונת הסיום של "פלמח" - השחקן ירדן טיגר מרגיש מוכן! בזמן לימודי משחק, ועם הבנה שיש כמה דרכים לפרוץ כשחקן - הוא לא מהסס לפתוח הכל

לירדן טיגר נחשפנו ממש לאחרונה בעונת הסיום של "פלמח". במקביל לסדרה טיגר לומד משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין לצד כוכבי נוער אהובים וחזקים. בראיון בכורה מיוחד מספר לנו השחקן העולה על החיבור שלו לתחום, ועל עולם הרשת שהגיע לשחקנים.

"כבר בכיתה ז' התנסיתי בזה והפסקתי לתקופה ארוכה של עד אחרי הצבא. לא סיפרתי לאף אחד שזה משהו שאני רוצה לעשות ולעסוק בו, וחיכיתי שאהיה מספיק גדול בכדי לרדוף אחרי החלום. עם זאת, מאז שאני זוכר את עצמי זה משהו שמשך אותי ותמיד שראיתי טלוויזיה בתור ילד, הייתי מדמיין את עצמי בתור הדמויות". 

"כל מה שאני חשבתי שאני יודע על עצמי תמיד משתנה וגדל. כלומר, גם אם אני חושב שאני מגיעה למקום מסוים ואני חושב שאני יודע על עצמי משהו, החיים לימדו אותי שאני לא יודע כלום. גם אם משיגים משהו בחיים שאתה חושב שאתה רוצה, החיים יגרמו לך לרצות עוד דברים ותמיד תרצה להתקדם לעוד מקום".

"אני מאוד אוהב דמויות שאף אחד לא מבין ואני מאוד מתחבר לאאוטסיידרים של החברה. אני כל חיי מרגיש אאוטסיידר, לא בקטע רע, בקטע טוב, אני תמיד מרגיש שבכל מקום שאני מגיע אליו, אני צופה על כל המתרחש כמו על סרט. אם נתייחס לסט, 

בתור שחקן אני יכול לגשת לדמויות באופן חיצוני וככה להבין אותם בפן הפנימי. אני חושב שכל עוד יש לי סיפור לספר אני אוכל להיכנס לכל תפקיד. כל תקופה בחיים שלי אני מקבל תפקיד שתואם אותה רגשית ואת איפה שאני נמצא בחיים. אם נסתכל על החוויה שלי כאאוטסיידר, זה בלימודי המשחק שאני הגעתי בגיל בוגר יחסית (בגיל 28 - ל"א), הרגשתי שאני לא באותו המקום של שאר הסטודנטים אבל בשלב מסוים, הצלחתי למצוא את עצמי גם יחד עם האנשים הצעירים".

"אין דרך אחת להיות שחקן, מי שרוצה ללמוד שילמד ומי שלא - לא. מה שיפה בעולם הזה שלכל אחד יש את הדרך שלו. לימודי משחק מאפשרים פלטפורמה שאתה יכול להתאמן על עצמך ולהפוך להיות שחקן. אם אפשר דרך הרשת זה מבורך. אני הרגשתי שאני צריך ללמוד תיאטרון ספציפית מכיוון שלא היה לי את הכלים לעשות את זה לפני כן. אני כן חושב שאחרי השנה הראשונה בלימודים קיבלתי הרבה מאוד מהכלים ויכולתי לעזוב, אבל נהנתי מהחברים והחוויה הלימודית, ומעבר ללמוד להיות שחקן זה פיתח אותי כבן אדם לעבור הרבה מאוד קשיים". 

"אני מעלה סטוריז מדי פעם, מי שרוצה שיצפה אבל אני לא חי בשביל זה. אני מעלה באופן יומי דברים שכיף לי לשתף ואני לא חושב שצריכים לקחת את החיים יותר מדי ברצינות, אפשר פשוט לזרום, ליהנות ולשתף וזה בסדר גמור. אין לי טיק טוק כי אני לא כל כך מבין מה עושים שם, אני אגיד את האמת. הרשת החברתית זה חלק מהאבולוציה שלנו וזה בסדר גמור. לגבי אנשים שפורצים עם הדבר הזה, אני לא שופטדרכי הצלחה שונות ואם הם קיבלו ככה תפקיד אני לא מרגיש שהם לקחו לי אותו, הם קיבלו את זה בזכות עצמם ויש מספיק תפקידים לכולם בעולם.

התפקיד הראשון שלך הוא לצד שחקנים כל כך מוכרים מעולם הנוער, עושה לך חשק להיות כוכב נוער בעצמך?

"זה משמח לעשות משהו ולקבל הכרה, אני לא יודע אם להגדיר את זה ככוכב נוער השאיפה שלי היא שאני רוצה לעשות את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר ואם אנשים שמחים לראות אותה, לא משנה מאיזה קבוצות גילאים אז זה נהדר. השאיפה שלי היא פשוט להגיע לכמה שיותר שכבות גיל, אבל אני לא מחפש להיות כוכב נוער. בסופו של דבר כולנו רוצים לעשות משהו ושיגידו לנו שהיינו טובים שעשינו אותו, אבל אני מחפש לחיות את החיים שלי ולעשות את העבודה שלי ובמידה וזה ייתן השראה למישהו או לילד, אני מבחינתי עשיתי את שלי".

"ביקשו ממני כבר סלפי אבל לרוב אני ליטרלי הולך עם חברי לסטודיו שהם כוכבי נוער ואני זה שמצלם את התמונה, אבל אני מקבל את זה ואני בסדר גמור עם זה. אני שמח מאוד בשביל החברים שלי שאני מצלם אותם. אני לא יודע איך אני הייתי מתמודד עם הסיטואציה אם היו מצלמים אותי בכמויות, אז אני שמח שאני יכול לראות קודם איך הם מתמודדים".  

"עבדתי ליד אנשים מוכשרים וצעירים, אני מודה על ההזדמנות שקיבלתי. התרשמתי מהשחקנים, למרות שאני מכיר את חלקם בלימודים, לראות אותם פורחים מחוץ ללימודים זה באמת מרגש. נועה מעוררת השראה והיא מדהימה. היא עם רגליים על הקרקע. בסט היה מדהים כולם היו מקסימים, מוכשרים ומקבלים. עם רוב השחקנים אני בקשר עד היום".

"בגלל שאני בלימודים אינטנסיביים אנחנו פחות מרגישים את מה שקורה בחוץ ואנחנו בתוך בועה בלימודים. בהשקה זה היה 'Overwhelming'. כמות הילדים שהייתה שם הלחיצה מאוד, זה הרגיש נורא עמוס, מפתיע אבל זה בו זמנית היה כיף לראות שילדים נרגשים מהסדרה".